הערה: הפוסט ארוך וממצה, למי שמעוניין בתכנון המסלול – נקודות ציון בלבד, ללא פירוט, נא ללחוץ כאן

סיכום הטיול

הרעיון לטוס לפורטוגל כולל עיר הבירה ליסבון עלה במוחינו מספר שנים לפני הטיול. בעלי ואני מעריצי להקת Scorpions והגיע לידינו דיסק הופעה שלהם בליסבון עם תמונות מהעיר. במקביל נדלקנו. ידענו שיום יבוא ונהיה שם.

 את הטיול עשינו באוקטובר 2012 .

פירוט הטיול כולל הקדמה והמלצות:

כשהחלטנו על פורטוגל כיעד הבא שלנו, ידענו שלא ניסע בעונה הבוערת. הסיבה לכך טמונה באקלים ובעלות. החלטנו על אוקטובר. ידענו שייתכנו גשמים וקור בפורטוגל. תמיד בעת תכנון הטיול, צריך לקחת בחשבון את כל סוגי האקלים ולהתלבש בהתאם.

כמובן שלרשימת החפצים לטיול נכנסו בכבוד; מעיל, כובע וצעיף. יחד איתם כמובן לקחנו בגדים בכל האורכים, כי בחו"ל אנו מתלבשים בשיטת הבצל ואכן, מזג האוויר בפורטוגל התחלק לרמות שונות, מקור וגשם לחום עם אחוזי לחות גבוהים.

המלצות:

* טיסות – כשטסנו לפורטוגל לא היו טיסות ישירות. היום יששששש…. וזה כיף.
טסנו עם Brussels Airlines הייתה נחיתת ביניים בבריסל.

* רכב – הזמנו מהארץ. אם אתם שניים, מספיק לכם רכב כדוגמת רנו קליאו. אנחנו שכרנו אותו והוא שירת אותנו בנאמנות. היה מקום בתא המטען לשתי מזוודות גדולות ולתרמילי הגב של שנינו, כך שהמושב האחורי נשאר מיותם. המלצה שלי – לאחסן את המזוודות (עד הגעתכם למלון) בתא המטען ולדאוג שיהיו מכוסות במכסה המיועד לכך ברכב, על מנת שתושבים עם ראש קרימינלי לא יחמדו אותן 🙂

– הריח ברכב – קיבלנו רכב עם ריח לא עלינו… החלטנו לא לבזבז זמן ולא לבקש רכב אחר . בתחנת הדלק הראשונה, קנינו עץ ריח נהדר שריחו החזיק לפחות עד שהחזרנו את הרכב.

מהירות נהיגה בפורטוגל – בכבישים פנימיים, 50 קמ"ש, בכבישי אגרה 120 קמ"ש והמהירות יורדת לפי אופי הצמתים והמחלפים, בכבישים ללא אגרה ישנם תמרורים המורים על מהירות מ- 50 קמ"ש עד 100 קמ"ש.

* חניה בפורטוגל – בשבת ובראשון, בחלק מהמקומות החניה בחינם. בכל המקומות ברחבי פורטוגל החניה בתשלום ברוב ימות השבוע.

👈איך תדעו אם בתשלום ואם לא??? גשו למדחן ונסו להכניס את המטבע. אם לא תצליחו דעו שהחניה בחינם באותו יום. אממ… אם אתם נוסעים באותו יום למקום מתוייר יותר, נסו גם שם לשלם על החניה, כי יכול להיות שתצליחו. הממזרים האלו, במקומות המתויירים ביותר לא מוותרים על תשלום החניה גם בשבת וראשון.

כבישים בפורטוגל – קיימים כבישי אגרה יקרים בהם המהירות גבוהה מאוד והמרחק בין הערים מתקצר פלאים או כבישים ללא אגרה, ואז עוברים בין עיירות קטנות, המהירות יחסית נמוכה, הממוצע 50 קמ"ש, יש גם 90 ו- 100 קמ"ש,

 אם זמנכם קצר, מוטב להשאר בכבישי אגרה ולהקדיש רק יום אחד, כפי שעשינו לנסיעה בניחותה, כדי לראות עיירות בצידי הדרכים. אם זמנכם מתיר לכם, ולרשותכם מספר רב של ימים, כדאי לנסוע בכבישים הקטנים.

* תחבורה ציבורית בערים הגדולות – ישנו כרטיס משותף לכל אמצעי התחבורה הציבורית והוא עולה כ- 20 יורו לאחד לארבעה ימים. יש כרטיסים כאלו גם ליום אחד, ליומיים וכו'. * ממליצה לבדוק את המחירים נכון לשנת 2023*

שתי דרכים לרכוש את הכרטיסים: 1. במכונות הנמצאות בתחנות הרכבת / המטרו.

2. בקופות הנמצאות בתחנות הרכבת / מטרו ואולי גם בבתי המלון.

רכשנו את הכרטיס במכונה בתחנת המטרו. יש הבדל בין הכרטיס שקנינו לבין "ליסבון כארד", אותו רוכשים רק בקופות המאוישות. "ליסבון כארד" יקר יותר ומקנה הנחות למוזיאונים. רכשנו את הכרטיס הזול יותר לארבעת הימים בליסבון – לא הייתה לנו כוונה להיכנס להרבה מוזיאונים . לא בדקתי, אך אני מאמינה שגם בפורטו ובערים הקטנות יותר ניתן לרכוש כרטיסים דומים. בערים הקטנות אין מטרו אבל יש תחנות רכבת ואוטובוסים.

* צילום – ממליצה שתמיד יהיו באמתחתכם מקל סלפי וחצובה כדי שלא תצטרכו טובות מאחרים. על החצובה כוונו לטיימר או לחצו על שלט החצובה והרי לכם צילומים כאוות נפשכם. מנסיוננו המר, להרבה אנשים אין חוש צילום, אז הכי טוב…אם אין אני לי מי לי…

* מזג אוויר ושעות אור – כאמור באוקטובר יש לא מעט ימי גשם בפורטוגל, ואפילו מעט קריר, 10 מעלות בבוקר ובערב, במשך היום היו מקומות שהמדחום הראה כ- 15 מעלות, אפילו כשזרחה השמש. לכן צריך להיערך עם ביגוד והנעלה מתאימים. השמש זורחת ב- 7:30 בבוקר, לא דקה לפני. באוקטובר השעון בפורטוגל מאחר את ישראל בשעה. כלומר, אם בישראל 12:00 בפורטוגל 11:00.
* אני ממליצה – לקנות כיסוי גשם לתרמיל בהתאם לגודל שלו. תמצאו כאלה בעליאקספרס בגרושים וב"למטייל". מנסיון, הכיסוי מעולה ומונע רטיבות גם בגשם שוטף. שווה כל שקל.

* ביגוד – כפי שאני ממליצה בכל טיוליי, גם כאן, מומלץ לקחת ביגוד בשיטת ה"בצל", כלומר שכבות. גופיות, חולצות קצרות, עליוניות, מעילי רוח או פליז. בנוסף ממליצה לקחת כובעי צמר. בפורטוגל יש רוחות חזקות וקרות על כל המצוקים ליד הים ולכן קר בראש ובאוזניים.

* שירותים בפורטוגל – שלא כבכל אירופה, בפורטוגל כמעט ולא נתקלנו בשירותים בתשלום, למעט פעמיים, האחת בסינטרה והשנייה במבצר Castello De Sao Jorge בליסבון. חוץ מזה בתחנות דלק, הכניסה לשירותים בחינם, וכך גם בכל המסעדות שהיינו. בכל זאת אני ממליצה להכין מטבעות למקרה שתתקלו בתשלום שכזה.

* החזר מס – Tax Refound – ההחזרים ניתנים רק מעבר ל-64 יורו בקניה אחת. כלומר אם צברתם 64 יורו במספר חנויות לא תקבלו החזר מס. אם יש לכם קניה המספיקה להחזר מס, קבלו טופס בקופה הראשית של החנות, מלאו פרטים, צרפו אותו לחשבונית ובשדה התעופה גשו לדלפק המתאים והגישו. שם אתם אמורים לקבל במקום את הכסף.

* יונים – כן, הציפורים האלה , המלשלשות והמעצבנות… מומלץ לא להאכיל את היונים בקרבת המסעדות, מכיוון שהן גורמות נזקים למסעדות. היינו עדים לכך. אנחנו בתומינו ובטוב ליבינו נתנו ליונים פירורים ומייד עטו עלינו היונים מכל העצים בסביבה, המלצר פנה אלינו בדחילו ורחימו וביקש שלא נאכיל אותן. מיד אח"כ ראינו שהן קופצות על אחד השולחנות שהיה ריק מאדם והפילו את הכוסות שהיו על השולחן, כמובן שהן נשברו והלכלוך היה גדול ומלא בלגן. בחלק מהמקומות אפילו יש שלטים "לא להאכיל את היונים".

🍺🍷 בירה ויין – הבירה בפורטוגל, כמו גם במדינות שונות באירופה, עדינה. ניתן לשתות באמצע היום והיא לא משכרת. אני שיין עולה לי לראש מהר מאוד, שתיתי בירה בצהריים ולא רק שנהניתי ממנה מאוד, היא גם לא סחררה אותי ויכולתי להמשיך בטיול רגיל. לעומת זאת… הזהרו מהיין. אחוזי האלכוהול ביין שם 20%, אז אם זה באמצע היום כדאי שלא תשתו בכלל או רק כוסית קטנה. אם אתם נוהגים, המנעו משתיית אלכוהול בכלל. את הבירה, הרשינו לעצמינו לשתות כשהיינו בליסבון, שם לא נהגנו ונהנינו מהתחבורה הציבורית.

😡 זהירות מקומיים שעוזרים ורוצים תמורה – תופעה מוכרת בערים בפורטוגל בכלל ובליסבון בפרט. ייתכן כי כל עזרה ממקומי (בדרך כלל אוהבים לעזור), תסתיים בבקשת תשלום כמו: "בדיוק חסרים לי 2 יורו לכרטיס, האם תוכלו לעזור לי?" בקשה מנומסת לכל הדעות, והמבין יבין… וזה קרה לנו. עבור קניית הכרטיסים לתחבורה הציבורית, ניגשנו למכונה בתחנת המטרו. מייד ניגש אלינו מקומי שדיבר אנגלית טובה, ועזר לנו להבין איך לשלם עבור הכרטיסים. היתה לי הרגשה שזה הולך להסתיים בתשלום וזה אכן קרה. "המסכן" אמר: האם תוכלו לעזור לי בשני יורו שבדיוק חסרים לי לכרטיס? נו, מה יכולנו לעשות? נתנו לו. אז לסיכום ההמלצה הזאת: מי שרוצה לחסוך יורו או שניים, מוטב שיגש לקופה וירכוש שם את כרטיסי התחבורה.

– זה קורה הרבה גם במקומות חנייה (ראה ערך דמי חסות – PROTECTION). מקומיים עומדים בחנייה פנוייה ועוזרים לנהגים "לתפוס" את החנייה. אח"כ הם מבקשים כסף. נהגים מקומיים שיודעים שיש מצוקת חנייה משלמים אבל ראינו לא מקומיים שלא שילמו. סה"כ אל תשכחו שהחנייה בכל מקום בתשלום ואינכם צריכים "לתרום" גם למקומיים שמסדרים אתכם. לשיקולכם!!!

* זהירות מגנבים – היינו עדים לכך. הפעם הראשונה ישבנו במסעדה כשלאחת המשפחות לקחו תרמיל. זה קורה ממש בהיסח דעת, הגנבים יודעים איך לעשות כך למרות שהמסעדה מלאה תיירים. הפעם השנייה כמעט וכייסו אותי. התעסקתי עם הטלפון הנייד ובעלי שם לב שמאחוריי מתגנב מישהו ומושיט יד לתרמיל שלי. מייד כשבעלי הביט עליו, הוא נרתע ברח.

שימו לב, היו עירניים !!!

* לינה בפורטוגל:

מלונות – למחירים אין טווח מסויים. ניתן למצוא מלונות יקרים גם ב- 100 יורו ומעלה ועד מלונות זולים ב- 50 יורו ומטה. אם אתם מזמינים מראש מהארץ תוכלו להחליט מראש את תקרת המחיר שתשלמו ובהתאם לכך להזמין מלון.

המלצה: הזמינו מהארץ מלון רק בערים הגדולות ואולי רק בליסבון למספר ימים וביתר הערים, כשתגיעו, חפשו מלון. לפחות באוקטובר כך עשינו ומצאנו מלאי גדול של מקומות פנויים.

• הערה: המלונות והצימרים הזולים נמצאים מחוץ לערים במרחק של כ- 6 ק"מ ויותר. ואם אתם נכנסים לחשיכה, יהיה קשה לאתר את המקומות.
• הערה: אם ברצונכם לחפש מקום בפרברים, הכינו שיעורי בית, התכתבו עם בעלי מקומות הלינה ושאלו אותם בדיוק איך מגיעים, ומה המרחק מהעיר או העיירה שלידם. הם עונים בדוא"ל על כל שאלה בסבלנות ובאדיבות.

• סינטרה- Sintra Boutique Hotel
• קוימברה – מלון IBIS מעולה – כולל ארוחת בוקר. חניה לצד המלון בחינם מ- 19:00 עד 8:00 ביתר שעות היום החניה בתשלום במדחן.
• פורטו – מלון IBIS מעולה – 55 יורו כולל ארוחת בוקר. חניה בנפרד 6 יורו. מקבלים אישור שהיינו במלון ומראים בחנייה.
• טומאר – מלון Residencial Kamanga 3 כוכבים -כולל ארוחת בוקר. יש חניה בחינם בקרבת המלון.
• ליסבון – מלון TURIM EUROPE כולל ארוחת בוקר. המלון הוזמן ל- 3 לילות מהארץ.

_{מסלול הטיול שלנו}

היום הראשון בפורטוגל – 17/10/2012 יום ד'

אשתוריל, קשקאיש, סינטרה

את פנינו קידם מזג אוויר סגרירי משהו…לקחנו את הרכב, רנו קליאו עם תיבת הילוכים ידנית, נחמד מאוד מספיק לשני מבוגרים ולשתי מזוודות, נוח, חסכוני, ממוצע כ- 14 ק"מ לליטר עומד בקצב הכבישים בפורטוגל, לא רכב ספורטיבי, אבל את מהירות ה- 120 קמ"ש עבר. בכבישי האגרה המהירים ניתן לנסוע 120 קמ"ש, ויש כאלה שעוברים אתכם בטיסה… למעט פעם אחת שראינו משטרה בדרכים, לא נראו ניידות בשטח. לעומת זאת, בתוך הערים בייחוד במרכז ליסבון, נראו ניידות והרבה שוטרים סיירו רגלית בעיר.

כיוון כללי העיירות אשתוריל Estoril וקשקאיש Cascais  עיירות הנופש של עשירי פורטוגל.
זחילה בפקק, מסתבר שהייתה תאונה. עברנו ליד האצטדיון הלאומי של פורטוגל – BENEFICA. פנינו היו מועדות עתה אל מחוץ לליסבון לעיירות אשתוריל ,

אשתוריל – Estoril

הקזינו מתחיל לפעול רק ב- 15:00 ולכן לא הייתה שם כל פעילות.

בקיץ מתקיימות הופעות, ויש מופע זיקוקים אחה"צ ובערב. המקום יפה אך בחורף כמעט ואין תיירים. במרכז המידע שנמצע בסוף השדרה היורדת מהקזינו לכיוון הים. בצד ימין של השדרה. קיבלנו מענה לשאלותינו וקנינו מפת האזור. עברנו במעבר תת קרקעי לכיוון טיילת חוף הים, המשותפת לאשתוריל ולקשקאיש, הצטלמנו מעט וחזרנו לרכב. המעבר התת קרקעי מחופה כולו בקרמיקות מקומיות עם ציורים יפים.

מסלולי הפורמולה 1 – באשתוריל מתקיים מידי שנה מרוץ המכוניות היוקרתי פורמולה אחד. יש שילוט כמעט לכל מקום מתוייר וגם אל המסלולים הגענו לפי השילוט. לפי מיטב ידיעתנו, עד ספטמבר יש שם פעילות של מירוצים, אבל כשהגענו, רק הטריבונות היו פתוחות למבקרים והמסלולים לא. ניתן לראות את תחילת המסלול מהטריבונות אך לא ניתן לראות את מסלולי הסלאלום. ממליצה לוותר, אלא אם ממש עברתם ליד…

קשקאיש – Cascais 

עיירה מקסימה, ציורית, בתים בצבעים שונים, שדרות נטועות עצים חנויות ומסעדות בצידי השדרות. ביום רביעי יש שוק בקשקאיש. הגענו בזמן… בפאתי העיירה קלטנו את שמשיות השוק. זהו שוק של הכל, דגים ופירות ים, פרחים, פירות, לחמים ובגדים. הצבעים והריחות עושים את האווירה של כפר דייגים.

משם המשכנו ללכת לטיילת החוף, עליו פרוסות רשתות הדייגים הנמצאות בצד מעגן הסירות, וילדים (כמו בצופי ים) יוצאים לשוט בקיאקים. הפורטוגלים מתים על ריצוף שבילים בצורות שונות. את הפיתולים בריצוף הגורמים לחושים לחשוב שהמדרכות בחלקן גבוהות יותר ובחלקן נמוכות יותר ניתן לראות בקשקאיש ובעיירות נוספות. זוהי אשליה אופטית ולמעשה המדרכות שטוחות.

🍖🍽️לארוחת צהריים חמימה עצרנו במסעדה והזמנו עוף בגריל. 1/2 Frango כך הם קוראים למנת העוף בגריל שלהם. העוף טעים מאוד. הוגש לכל אחד מאיתנו חצי עוף, כן כמו שאתם קוראים, זו מנה שיכולה להשביע שניים. אנחנו לעומת זאת הזמנו שתי מנות כי היה קר וגשום ולא הצטערנו. העוף הוגש עם ירקות וצ'יפס לידו, ואיתם הזמנו מיץ תפוזים סחוט טרי. הכל היה מעולה!!! ללא מנות הפתיחה שהגישו לנו, הארוחה עלתה לנו 20 יורו 😍אני ממליצה על המסעדה. 📍אנקדוטה על המתאבנים שמגישים במסעדות: גבינה לבנה ולחם, את זה מוסיפים לחשבון. לא מוסיף כלום, אלא רק גורע מהטעם הטוב של הארוחה…עולים 10 יורו לסועד.

• שם המסעדה: Consulta De Mesa מול גינה קטנה שנקראת: Jardim Dos Frangos.
• כתובת המסעדה: Avenida Marginal 178, Cascais.

היום עוד לא נגמר, פנינו מועדות עד לעיירה סינטרה, כשבדרך יש עוד עצירה. מקשקאיש המשכנו לנסוע עד לנקודה המערבית ביותר באירופה.

קאבו דה רוקה – Cabo da Roca

נוף מרהיב של מצוקים גבוהים ותלולים הנושקים את הים. מגדלור המתנשא ל- 140 מטר מעל פני הים. ניתן לקנות שם תעודה עם שמכם, המוכיחה שהייתם בנקודה המערבית ביותר באירופה.

😍המלצה: הרוח שם חזקה, כדאי להצטייד במעילי רוח ובכובעי צמר. מטריה לא תעזור שם, הרוח לא תיתן לה לחיות אפילו שניה אחרי פתיחתה ומשם לעת ערב הגענו ליעדנו הסופי להיום העיירה היפה סינטרה.

סינטרה – Sintra 

סינטרה – ארמונות רבים לה… וגם טירות.

סינטרה וילה – המרכז העתיק של סינטרה מקדם את פני התיירים המגיעים לעיירה. רחובות מרוצפים צרים עם חנויות, פאבים ומסעדות בצידי הרחובות. כפי שכתבתי מאחר והגענו מאוחר בחרנו את המלון שמצא חן בעינינו ביותר, זה היה מלון בוטיק, שלרגע לא הצטערנו שבחרנו בו.

רוב מקומות הלינה בסינטרה יקרים מעל 90 יורו לחדר. כדי למצוא באזור סינטרה מקום זול, צריך להגיע שעות רבות לפני החשיכה ולחפש. אם רוצים לינה זולה צריך לצאת מסינטרה לכיוון הפרברים. החלטנו להישאר בסינטרה מכיוון שנכנסנו לחושך, וחשקה נפשנו במלון עכשיו ומיד. בחרנו את אחד המלונות החדשים, Sintra Boutique Hotel, שבמקרה זה היה החדש ביותר(מלון בוטיק) שנפתח כחודשיים לפני שהגענו. 110 יורו, לא גרוש פחות. אמרו לנו שהמחיר 110 הוא מבצע במקום 130 יורו בזכות הפתיחה. אממ… שווה ביותר. אם בא לכם להתפנק, קחו אותו. נקי ומסודר ברמת תחזוקה גבוהה, גופי תאורה מרהיבים ומעוצבים יפה, לדברי פקידת הקבלה עיצב אותם מעצב בעל שם עולמי וכך זה נראה.

החדר מרווח, מקלחון ענק, פינת קפה, כמובן אינטרנט בחינם, חלוקי רחצה חיכו לנו בארון. וגולת הכותרת… ארוחת בוקר מפנקת עם שירות אישי עד לשולחן. לא מזנון כביתר המלונות. המלצרית הגישה לנו לפי הסדר הבריאותי, קודם כל מיץ תפוזים סחוט טרי, יוגורט טעים, קערת פירות טריים, גבינות ונקניק, לחמניות טריות ולסיום קפה ועוגות. תענוג.

חניה: אין הרבה חניה, אבל למי שמגיע בערב ייתכן ותהיה חניה בצמוד למלון, החניה בחינם. חדר האוכל של המלון משמש במשך שעות היום כמסעדה לכל דבר. במלון יש גם חנות שוקולדים עם מחירי בוטיק…

כתובת המלון: Rua Visconde de Monserrate 48 העלינו את המזוודות למלון ויצאנו לאכול בעיירה. לאחר שיטוט ברחובות, החלטנו על פאב / מסעדה והזמנו פיצה מקומית ובירה. קנינו שם גם ספל בירה כמו זה בו לגמנו את הבירה שהזמנו, וכך יש לנו מזכרת מהמקום.

 שם המסעדה: Adegadas Caves

בכתובת: Rua Pendoa 2 Sintra המסעדה מומלצת ביותר!!!

היום השני בפורטוגל – 18/10/2012 יום חמישי בשבוע סינטרה, אובידוש, קוימברה

סינטרה – היום השני

התחלנו את היום בסינטרה מכיוון שלא הספקנו אתמול. החלטנו לקצר ולראות רק את ארמון פנה. מזג האוויר היה מעונן וקר ומידי פעם טיפטף, אבל זה לא הפריע לנו לטייל. מידי פעם היתה הפוגה בגשמים.

* ארמון פנה – Palacio da Pena

הארמון נבנה במקום המנזר ההירונימיטי שעמד שם קודם. ארמון פנה המצועצע והמפואר נבנה באמצע המאה ה- 19 על ידי המלך הגרמני פרננדו השני לכבוד רעייתו המלכה מריה השנייה.

אחרי הוזלה של Happy Houer שזה בתחילת היום, עלתה לנו הכניסה 12 יורו לאחד ועוד 2 יורו לאחד הסעה לארמון למעלה.

המלצה: זה הזמן לאמר שאי אפשר להגיע עם הרכב שלכם למעלה לארמון. ניתן להגיע ברגל, כרבע שעה בהליכה תלולה. או לקחת את ההסעה שלהם, ליד קופות הכרטיסים. בחרנו לעלות ולרדת עם ההסעה שלהם. הביקור בארמון, היה שווה כל יורו.

הארמון המצועצע מרהיב ביופיו גם בחוץ וגם בפנים ומיקומו על פסגת ההר, מייחד אותו עוד יותר. ערפילים מכסים את ההר מידי פעם. אבל כשאין ערפל ניתן לראות את כל סינטרה פרוסה למרגלותיכם ואת טירת המורים Castelo dos Mouros ממולכם. מסביב המון תצפיות מרהיבות, השתדלו לעלות מה שיותר מעלה במדרגות , כך תראו נוף רחוק יותר. המלצה: יש הרבה מעקות שטוחים מסביב לארמון, מה שמקל על הצבת חצובה לצילום עצמי.

פתוח מידי יום: 10:00 – 17:30

את המצודה המורית – Castelo dos Mouros ראינו מארמון פנה, לא הספקנו לבקר בה.

כדי להגיע אל המצודה, יש לרדת עם האוטו חזרה לפי השילוט, גם בה ניתן לעלות ולרדת בין המפלסים ולהשקיף על הנוף שמסביב.

פתוח מידי יום: 9:30 – 18:00 כניסה אחרונה: 17:00

ארמון נוסף הנמצא בסינטרה ובו לא ביקרנו אלא צילמנו מסביבו:

 Palácio Nacional – ארמון נסיונל – שתי הארובות שיוצאות ממטבחו נראות למרחוק, וזה גם מה שראינו מחלון חדרנו במלון. המקום שימש מעון קיץ למלכי פורטוגל, שהאחרונה שבהם, המלכה מריה-פיה, היא סבתו של מלך פורטוגל האחרון.

אובידוש – Obidos

חובה !!! העיירה יפיפיה, שווה, מעניינת וכיף לטייל בה. עברנו את אמת המים והתחלנו לחפש חניה. יש הרבה חניה. ברחוב ממנו נכנסים דרך אמת המים יש חניה ענקית בתשלום. אל העיירה לא ניתן להיכנס עם רכב. העיירה אובידוש הזכירה לנו במעט את "סיינה" שבאיטליה. סמטאות צרות מרוצפות אבנים וחנויות בצידן. עיירה מקסימה.

 שולי קירות הבתים צבועים בכחול וצהוב. מידי פעם רואים קיר מחופה בציורים על קרמיקה פורטוגלית. ישנה צמחיה מרובה שמעניקה עוד צבעוניות מעודנת לעיירה. מטיפים שונים למדתי שרוב הצמחים שם הם צמחי הבוגונוויליה, לא התעמקתי בכך, זה פשוט מקסים. בסמטאות הצרות ניתן לשתות שרי דובדבנים המיוצר במקום בתוך גביע שוקולד, אנחנו גם לגמנו וגם קנינו הביתה, טעים ושווה להביא גם מתנות כאלה. מחירי המזכרות שם סבירים בהחלט.

המלצה: אם אתם צמאים, זה הזמן לעצור באחד מהדוכנים בעיירה ולקנות כוס מיץ תפוזים סחוט טרי. טעים ומרווה !!!

– ניתן לקנות שם קרמיקות לקיר עם ציור של אובידוש וכיתוב "אובידוש-פורטוגל" ועוד הרבה מזכרות במחירים סבירים.

המלצה:במקום לקנות שוקולד למשפחה / חברים / מקום עבודה, קנו משהו מעניין ומעודן יותר:
בקבוק שרי וחבילת כוסיות משוקולד וחלקו כמנהג המקום.

ישנם דוכני פירות יבשים במבואות העיירה, הם מוכרים שקיות קטנות עם קטניות קלויות לאכילה. קנינו ונשנשנו תוך כדי הליכה ובנסיעה במשך הטיול. טעים מאוד.

המלצה: מומלץ לעלות ברגל עד ל"פאוסדה" מלון הפאר שהוקם בתוך הטירה העתיקה בפסגת העיירה. משם יש תצפית על העיירה ועל כל האזור.

ניתן לטייל על חומות העיירה, לנו אצה הדרך אז ויתרנו.

קוימברה -; Coimbra

בירת פורטוגל לשעבר, יושבת על גדות נהר מונדגו Mondego

אחרי כ- 140 ק"מ בכבישי אגרה, הגענו לעיר קוימברה. הגענו כשעה לפני שהחשיך, אך הספקנו לבקר כמעט בכל המקומות, בהם תיכננו לבקר. למעשה רוב האתרים כאן שייכים לאוניברסיטה הגדולה ולכן ממוקמים בסמיכות זה לזה. ג'יפי הוביל אותנו למרכז העיר, ליד כיכר הרפובליקה -; Praca Republica , חנינו בחניה ללא תשלום, במעלה רחוב Rua Almeida Garrett (בדקנו היטב שאין שילוט של חניה בתשלום), צעדנו לכיוון אמת המים שהובילה אותנו במעלה רח' Calçada Martim de Freitas אל האוניברסיטה. שמסתבר שברוב פורטוגל עוברות אמות מים שבעבר הובילו מים לערים.

אמת המים מפרידה בין הרחוב המוביל אל כיכר הכניסה לאוניברסיטה ובין הגנים הבוטניים של קוימברה. אל אזור האוניברסיטה ניתן להגיע בשתי דרכים ממרכז העיר:

1.דרך המדרגות הרבות המתחילות מצומת הרחובות:

Rua Castro Matoso-Rua Oliveira Matos-Rua Venacio Rodrigues

המדרגות מזכירות את המדרגות בפילדלפיה, עליהן טיפס רוקי בלבואה באחד מאימוניו.

2. לאורך אמת המים הנמשכת במעלה רחוב Calçada Martim de Freitasעד למעלה,לכיכר Praca Dom Dinish. כמובן שדוכן הערמונים "מעטר" גם את הרחוב המוביל אל הפקולטות וריח העשן נדבק היטב לשיערות.

כיכר דון דיניש – Praca Dom Dinish -; דרכה נכנסים אל קרית האוניברסיטה.

 דון דיניש הוא המלך שהקים את האוניברסיטה בשנת 1290 במשכנה הראשון בליסבון.

כיכר פורטה פֵריֵיה – Porta Férrea -; נמצאת ברחוב הראשי של קרית האוניברסיטה -; Rua Larga. הכיכר מעוטרת בפסלים ומסביבה חנית כלי רכב, כמובן שגם חניה זו בתשלום. ברחוב הזה נמצאות רוב הפקולטות,כולל:

• הפקולטה לאומנויות – Faculdade de Letras
• הפקולטה לטכנולוגיה – Faculdade de Tecnologia
• הפקולטה לרפואה – Faculdade de Medicina
• הפקולטה למדעים – Faculdade de Ciências
• המחלקה לאדריכלות – Departamento de Arquitectura

בסוף Rua Larga , הגענו לשער מעוטר דרכו נכנסנו לחצר ענקית. החצר היא למעשה מרפסת תצפית על כל העיר ועד לגשר המיתרים סנטה קלרה המפורסם. בין המבנים המקיפים את החצר, נמצאים הקפלה ומגדל הפעמונים שלה. אגב, אל הקפלה לא היה ניתן להיכנס.

הפקולטה למדעים – בדרך חזרה אל הרכב, עברנו דרכה ונכנסנו למבואה שלה, אותה מעטרים קירות שלמים של ציורי קרמיקה המגוללים את התפתחות המדע בתיאורים של תופעות מדעיות ובהנצחת שמות המדענים המפורסמים ביותר בעולם, ביניהם גם איינשטיין.

המלצה: טיילו בין רחובות האוניברסיטה וגלו עוד מבנים מעניינים. לדוגמא: הקתדרלה של קוימברה – Se nova Catedral de Coimbra, ובמרכזה המוזיאון הזואולוגי Muzeu Zoologico da Universidade de Coimbra שגם הוא שייך לאוניברסיטה. לאחר שהגענו אל המכונית, הפעלנו את ג'יפי, וביקשנו ממנו למצוא לנו מלון מכובד. והוא מצא. מלון איביס, רשת גדולה ברחבי אירופה, מלון נהדר, יש חניה (בחינם מ-19:00 עד 8:00 בבוקר). יש אינטרנט אלחוטי בחינם ויש ארוחת בוקר מצויינת כולל מיץ תפוזים סחוט טרי (שאנחנו סחטנו לעצמינו). המחיר ללילה כולל ארוחת בוקר: 50 יורו.

אחרי התארגנות, יצאנו למרכז העיר וחיפשנו מסעדה לאכול בה ארוחת ערב הגונה, אבל כמעט ולא מצאנו. הבנו בדיעבד שהגענו למקום הלא נכון. לבסוף מצאנו ספק מסעדה ספק בית קפה והזמנו פיצות מקומיות, בורקסים שונים, מיץ תפוזים סחוט טרי ולקינוח, עוגות וקפה.

המלצה: בקשו בכל המסעדות קפה לאטה ותקבלו משהו שדומה לקפה שלנו בארץ, אבל אין כמו הקפה שלנו בישראל…

היה טעים מאוד. שם המסעדה "וסקו דה גאמה" -; Vasco Da Gama Pastelarias. לא מוצאת את הכתובת שלהם אבל מצרפת תמונה (קצת מטושטשת).

 יש להם מספר מסעדות ברחבי קוימברה, גם בפארק Portugal dos Pequenitos -; מיני פורטוגל, שם לא ביקרנו. בכל אופן אם תסתובבו בקוימברה ותראו מסעדה כזאת תדעו שהאוכל בה טעים. במלון בו לנו, יש פאב- בו בילינו בערב לאחר שחזרנו מארוחת הערב בעיר. קנינו בירה , קיבלנו קערית גרגרי תירס קלוי . וישבנו לדסקס על יום הטיול.

אני ממליצה בחום על מלון איביס בקוימברה!

היום השלישי בפורטוגל 19/10/2012 -; יום שישי בשבוע – אביירו ופורטו

היום זרחה לנו סוף סוף השמש, אחרי יומיים גשומים וקרים. עדיין היה קר אבל כשהרמנו ראש השמש חיממה אותנו. הידיים המשיכו להיות קפואות. על הבוקר קמנו מוקדם כדי להצפין לכיוון פורטו, כשבדרך יש לנו יעד מומלץ -; אביירו. וכך היה. מקוימברה נסענו כשעה וחצי והגענו לאביירו, הנקראת "ונציה של פורטוגל". לי היא נראתה יותר כמו הולנד. מסביבה מוצפת מים ובתוכה תעלות. חנינו, בתשלום כמובן והלכנו לטייל.

העיירה יפה אך מספיק לא יותר משעה כדי לתור אותה. אנחנו החלטנו לטייל מעט יותר כי מצאנו קניון "פנסי-שמנסי" אז רק הסתובבנו. הסירות בתעלה ממש דומות לגונדולות גדולות, ומצויירות בצורה יפה מאוד.

כיכר Humberto Delgado -; משם התחלנו את סיורנו, הכיכר מפרידה בין שתי תעלות:

Canal Central -; התעלה הגדולה

ו- קנאל דו קוז'ו- Canal do Cojo -; התעלה הממשיכה לכיוון מרכז העיירה.

בכיכר Praça da Repúblicaראינו את בניין העיריה המרשים עם השעון במגדל הפעמונים, במרכז הכיכר ניצב פיסלו של ג'וזה אסטבאו קולאו שהיה עיתונאי מצטיין, פוליטיקאי ליברלי ונואם פרלמנטרי בפרלמנט של פורטוגל. מעברו השני של רחוב Rua de Coimbra ישנה כנסיה.

המלצה: בכיכר העיריה אפשר לשבת לנוח, יש צל וספסלים.

ברחוב Estrada do Olho de Agua, רחוב התעלה, וברחוב המוביל אל העיריה, יש קירות מצופים קרמיקה עם ציורים שונים המסבירים את אופי העיירה.

קניון Forum Aveiro – על פני מדרחוב הנמצא מול המשך התעלה. ליד הקניון דגם של אמת מים ומאחריה גינה קטנה.

המלצה: בגינה הנ"ל תוכלו להישתרע ולנוח קמעה לפני המשך הטיול. בקניון מותגים שאנחנו מכירים וגם חלקם פחות מוכרים . המחירים גבוהים!

המלצה: אם יש לכם "יותר מידי זמן" כדאי לטייל ברחובות הצדדיים, שם יש חנויות שוות לכל נפש. בסך הכל, אין יותר מידי לאמר על אביירו, לדעתי ניתן לוותר. משם נסענו לפורטו, אליה הגענו אחרי כשעה.

פורטו

פורטו ממוקמת על נהר הדורו -; Douro , החוצה אותה לשני חלקים. צידה השני של פורטו מכונה: Vila Nova De Gaia, שם נמצאים כל יקבי יין הפורטו המפורסם. בגלל התברברות (אפשר לברך את דוברת ה- GPS ) הגענו לגשר Do Infantaוממנו צילמנו את גשר הברזל המפורסם " Ponte Dom Luis 1 " מעל נהר Douro.

גשר "דום לואיס" נבנה ע"י איש אסכולת גוסטב אייפל, כלומר תלמיד שלו, ולכן הגשר מזכיר במקצת את מבנה הברזל המרשים של מגדל אייפל. מצידו השני של גשר "דו אינפנטה" רואים גשר ברזל נוסף, אותו בנה לא אחר מאשר גוסטב אייפל. שם הגשר "Dom Maria II", נבנה ב- 1877, בעבר שימש למעבר רכבות אך לא עוד, הרכבות עוברות על גשר חדש יותר.

* מהגשר צפינו ל- מנזר Mosteiro Da Serra Do Pilar הנמצא מדרום לנהר בפסגת הגבעה.

* מהגשר גם צפינו לעבר שתי גדות הנהר, ואל הבתים הישנים והצבעוניים שעליהן. מרחוק ראינו את היקבים, אליהם הגענו ביום הבא.

משם דבר ראשון נתנו ל- GPS להוביל אותנו אל מרכז העיר ואז תיכנתנו אותו להביא אותנו למלון איביס, שהומלץ באינטרנט, להזכירכם המלון של אתמול גם כן היה איביס ומאחר ונהנינו מהלינה בו ומהשהות, החלטנו גם היום להנות ממלון באותה רשת.

אחרי שהגענו, החנינו את הרכב בחניית המלון (בתשלום) , קיבלנו חדר, השארנו בחדר את המזוודות ואת הרכב בחנייה, קיבלנו מהמלון מפת העיר והסברים ויצאנו לשוטט רגלית, בעיר השנייה בגודלה בפורטוגל -; פורטו, או איך שמכנים אותה הפורטוגלים או-פורטו -; Oporto, כמובן לפי תכנון מראש של המסלול. העיר יפה מאוד, מבנים עתיקים, מרשימים וגדולים, העיר הומה אדם והיונים הומות על כולם… ! רוב האתרים היו קרובים למלון.

*תחילה עברנו ברחובות המובילים אל הכיכר המרכזית.

ברחוב Santa Catarina נמצאת חנות ענקית של אלקטרוניקה/מוסיקה/גאדג'טים ועוד, עליה ידענו מראש.

בחנות FNAC -; תמצאו מוצרים במחירים סבירים ולמשל, דיסקים שאין להשיג בישראל במחירים שווים לכל נפש. אני ממליצה !!!

* באותו מבנה נמצאת גם חנות C&A , בה אנו קונים בגדים בכל מדינה באירופה שאנו מבקרים. זו חנות מצויינת עם מחירים זולים (וגם יקרים אם תרצו) ומוצרים מצויינים. (אצלי בגדים שנקנו ב- C&A עברו כביסות רבות ונראים כחדשים). מבנה החנות מרשים ביותר !!!

כמובן שרכשנו מוצרים ב- FNAC ובגדים ב- C&A. אני רוצה לציין שאת כל הקניות ערכנו בסוף אותו יום כדי לא לסחוב את הכל איתנו בעיר.

* המלצה- בקרבת החנות הנ"ל נמצאת חנות כלי נגינה, שם מצאנו במחירים זולים, אביזרי נגינה שונים, כמו מפרטים לגיטרה, רצועה לגיטרה ויש שם גם כלי נגינה זולים בהרבה מישראל.

* בית קפה הסטורי -; Café Majestic -; יקר אבל חוויה, כדאי לפחות להציץ ולצלם.

בכתובת: Rua Santa Catarina 112. מרשים במיוחד בערב, עת האורות נדלקים.

* גם כאן היו ערמונים על האש.

* כיכר הגיבורים או בשמה האחר כיכר החירות Praça da Liberdade עם האנדרטה המרשימה על עמוד המתנשא לגובה ובראשו אריה גוחן על נשר. משם עלינו בשדרה אל בניין העירייה Avenida dos Aliadosבפתחה של השדרה יושב רכוב על סוסו מלך פורטוגל פדרו החמישי.

השדרה יפה ועשירה במבנים הסטוריים יפים.

* בית העיריה המרשים של פורטו -; Câmara Municipal do Portoבראשו מגדל השעון.

ברחבה שלפני העיריה יש בריכה עם ברווזים ומסביבה שולחנות וכיסאות מתחת לצל העצים, לרווחת התושבים. והכל רגוע!

* השוק הישן -; Mercado Ferreira Borges -; היתה המלצה לבקר שם בשביל לאכול סרדינים על האש בטעם פורטוגלי באחת המסעדות אבל כשהגענו היה ריח חזק מאוד של דגים ושל זבל ממש לא התאים לנו לאכול שם והחלטנו לעבור את השוק מהר. לא מעניין במיוחד!
* מנזר הטמפלרים -; על קירותיו החיצוניים מודבקים אריחי קרמיקה כחולים, עליהם מצויירים סיפורי התקופות של פורטוגל.

המנזר מרשים מאוד גם בפנים. על החלונות ציורי ויטראז', קשתות מעוטרות זהב ופסלים ניצבים מסביב לקירות המנזר.

– קצת על המנזר -; יש שקוראים לו CAPELA DAS ALMAS -; קפלת הנשמות ויש שמכנים אותו מנזר. לפי ויקיפדיה "קפלה" יותר מתאים לו.

בכל אופן קפלה זו מהמאה ה- 18 , קיבלה את עיטורי הקרמיקה בתחילת המאה ה- 20 ע"י הצייר והקרמיקאי אדוארדו לאיטה – Eduardo Leite .

ציורי הקרמיקות מתארים מספר אירועים מהמאות הקודמות כגון: "מותו של פרנציסקוס הקדוש מאסיזי", "הקדוש בנוכחותו של האפיפיור הונוריוס השלישי" ו"מותה של קתרינה הקדושה", כנראה מכאן שמו של הרחוב "Santa Cararin".

המנזר נמצא מדרום לרחוב סנטה קתרינה, כשהוא משתנה לרחוב Batalha. כתובת המנזר: Rua de Santa Cararina 428. מטרו: Metro – Bolhão station למעשה המנזר נמצא על כיכר בטליה -; Praca batalha, הנמצאת על צומת הרחובות: Batalha ו- Rua 31 de Janeiro. הכניסה חינם.

בקשה / המלצה:בהיכנסכם אל המנזר, בבקשה שימרו על השקט. כשנכנסנו, נערכה שם מיסה קטנה עם מעט אנשים.

המלצה: בכיכר Praca batalha שברחבת המנזר אפשר לשבת על הגדרות הנמוכות ולנוח.

* תחנת הרכבת המרכזית של פורטו- סאו בנטו -; Sao Bent  מתהדרת באריחי קיר מרהיבים בקירותיה הפנימיים. הרכבת הראשונה הגיעה לכאן ב- 1896 אך תחנת הרכבת נחנכה רשמית רק בשנת 1916. כ- 20,000 אריחי קרמיקה מצויירים ע"י האמן Jorge Colaço מעטרים את קירותיה הפנימיים של התחנה. הציורים מרמזים על ההיסטוריה של מלכי פורטוגל ועל התחבורה בה.

 משם צעדנו הישר אל מגדל הפעמונים. Torros des Clerigos -; מגדל הפעמונים הנצפה כמעט מכל מקום בעיר, מרשים בגובהו וביופיו. אם עומדים עם הגב אל המנזר, בו ביקרנו קודם רואים ממול את המגדל. יש גישה אל המגדל מכל הרחובות הסובבים אותו. אנחנו הגענו מ- Rua dos Clérigos. כתובת המגדל היא: Rua Senhor Filipe de Nery

בינתיים הערב יורד ואיתו יורד הקור. מתחשק לנו לשתות משהו חם ולהתפנק באיזו עוגה מתוקה טעימה. ליד מגדל הפעמונים, נכנסנו באקראי לבית קפה מקומי, שכנראה לא במקרה קיבל את השם : Confeitaria dos Clerigos והזמנו קפה לאטה ועוגיות מקומיות. מה לאמר לכם? או שהיה לנו קר והיינו רעבים, או שבאמת הכל היה טעים, כולל, לשם שינוי הקפה, המחיר היה זול מאוד.

מומלץ ביותר!

כאמור: שם המסעדה: Confeitaria dos Clerigos בכתובת: Rua dos Clérigos 64 לאחר מכן חזרנו לכיכר החירות כדי לצלם את המבנים המוארים.

היום הרביעי בפורטוגל 20/10/2012 -; יום שבת – פורטו ותומר

מאחר ואתמול לא סיימנו את ביקורנו בפורטו, החלטנו היום לבקר במקומות בהם עדיין לא ביקרנו. יעדנו הראשון היה הקתדרלה החולשת על העיר ממרומי וילה נובה דה גאיה- Vila Nova de Gaia . עזבנו את המלון מוקדם בבוקר, כמובן אחרי ארוחת בוקר טעימה ונסענו עם המכונית לעברו השני של נהר הדואורו. טיפסנו במעלה הגבעה עד שהגענו לקתדרלה.

Mosteiro Da Serra Do Pilar -; לידו רחבה גדולה ממנה ניתן לצפות לכל עבר.

התמונות שיצאו לנו משם מקסימות. רואים משם את הנהר עם הספינות המובילות חביות יין, ליד היקבים, רואים משם את עברו השני של הנהר בצד של פורטו ואת הפוניקולר שיורד עד לנהר. רואים משם את רוב הגשרים המובילים לעיר פורטו וכמובן את השכונות העתיקות הניצבות על צלע ההר עם גגות הרעפים של הבתים הצבעוניים.

הרכבל -; מתחיל מרחוב היקבים ליד הנהר ועולה עד שני שליש הגובה מהמנזר. משם צריך להמשיך לטפס ברגל עד המנזר. למי שיש רכב, כמונו, מומלץ לעלות איתו למעלה, לחנות ברחוב וללכת ברגל את המנזר. מאחר והיה יום שבת התברר לנו שחניה אינה עולה כסף. זאת אחרי שניסינו לשלשל מטבע למדחן ללא הצלחה ועוברת אורח אמרה לנו ש"היום החניה בחינם". מאוחר יותר הבנו שבמקומות מתויירים מאוד החניה עולה כסף גם בשבת.

משם נסענו עם המכונית אל רחוב היקבים. שם מצאנו חניה בתשלום (למרות שהיה יום שבת) נרשמנו לסיור ביקב sandman, ומכיוון שהסיור היה שעה מאוחר יותר, הלכנו לטייל באזור. היו שם דוכנים עם מזכרות, היו חנויות בצידי הרחוב, כמובן ערמונים על האש ושוק פרחים ואוכל, לא מעניין ביותר. קנינו ערמונים והתיישבנו על ספסל ליד הנהר לנוח מעט לפני הסיור ביקב, ולאחר שהמשכנו עוד קצת לטייל, התיישבנו בבית קפה ולגמנו קפה עם עוגיית "Pastel de Nata".

ברחוב היקבים, ממול, ישנה תחנת הרכבל שלוקח לסיור לאורך גדת הנהר ועולה לכיוון הקתדרלה במעלה הגבעה. הסיור ביקב היה מקיף מאוד, הזמנו מראש סיור באנגלית והמדריכה דיברה באנגלית ברורה מאוד. ביקב ישנם יינות בני מאה שנים ויותר. היקב הוקם ע"י ג'ורג' סנדמן, צעיר סקוטי שאפתן, שבשנת 1790 החל את עיסקי היין שלו ופתח מרתפי יישון ברחבי אירופה. את הענבים בוצרים בעמק הדואורו בפורטוגל, כ-100 ק"מ מדרום מזרח לפורטו, וביקבים בפורטו מיישנים אותם. מותג היין SANDMAN הוא אחד העתיקים בעולם.

אחרי הסיור קיבלנו יין לטעימה ואחר כך בחנות היינות של היקב, קנינו יין אדום ויין לבן. אתר האינטרנט של SANDMAN: http://www.sandeman.eu על מנת להיכנס לאתר יש לכתוב תאריך יום ההולדת וללחוץ על ENTER.

*** עתה יעדנו היה נסיעה לכיוון ליסבון וחנייה ללילה כמה שיותר קרוב, על מנת שלמחרת נוכל להגיע בזמן ולהחזיר את הרכב. מאחר ולא היינו לחוצים בזמן, ורצינו רק להגיע למקום לינה, החלטנו לנסוע בכבישים פנימיים ולא בכבישי אגרה. באמת היה כדאי. עיירות קטנות וציוריות צצו כל הזמן, מוטלים ומסעדות בצידי הדרכים והכל מוריק בין הרים ועמקים עם מזג אוויר נהדר.

בסביבות השעה 18:00 הגענו "בטעות" לעיירה Tomar, שהיתה מתוכננת בהתחלה במסלולנו אך הורדנו אותה מהרשימה כי חשבנו שזה יהיה עיקוף ארוך להגיע אליה. אך כעת היא נכנסה למסלול ולא הצטערנו לרגע. עיירה מקסימה שנהר חוצה אותה, במרכזה מוטלים ומלונות, גנים ירוקים ובמעלה הגבעה שמעליה מבצר.

ברגע שהגענו לעיירה כיוונו את הג'יפי שיביא אותנו למלון ואכן כך היה. הוא הביא אותנו למוטל חמוד, ישן אך מסודר ונקי , את פנינו קיבלה אישה נחמדה וחייכנית שהביאה אותנו לשני חדרים ונתנה לנו לבחור בין שניהם.

המוטל: Residencial Kamanga 3 כוכבים , עלה לנו 40 יורו כולל ארוחת בוקר, שחיכתה לנו לפי בקשתנו ב- 6:45 לפנות בוקר. אחרי שהנחנו את המזוודות בחדר, יצאנו לתור את העיירה.

חיכה לנו שם פסטיבל, לא בדיוק הבנו במה דברים אמורים, אבל היתה אווירה שמחה, כל העיירה היתה מלאה ברמקולים, מהם בקעה מוסיקה, באחת מגינות העיירה היתה הופעה של זמרים מקומיים, השירים היו מצויינים. ליד הבמה היו דוכני אוכל, ואנחנו התיישבנו והזמנו ארוחה מקומית ובירה. אחר כך טיילנו לכיוון הרכב, אותו חנינו בקרבת מקום וחזרנו למוטל. בחדר היה אינטרנט אלחוטי בחינם, מיזוג אוויר ואמבטיה נעימה עם מים חמים ומגבות נקיות וריחניות. המיטה נוחה והכל היה נעים.

 ארוחת הבוקר טעימה ומשביעה, כללה לחמניות, חמאה, ריבה, מיץ תפוזים, קפה עם חלב, גבינה צהובה ונקניק.

כתובת המוטל: 2300-507 Tomar , Rua Major Ferreira do Amaral, 16 טל' : 00 351 249 311 555

היום החמישי בפורטוגל -; 21/10/2012 -; יום ראשון – ליסבון – יום 1

כאמור, התעוררנו מוקדם בעיירה טומאר, אכלנו מוקדם ארוחת בוקר טעימה ויאללה, יצאנו לדרך. בשעה 9:45 בדיוק הגענו לתחנת השכרת הרכב בלב ליסבון, בירת פורטוגל. הגענו למלון TURIM EUROPA הנהדר, החדר לא היה עדיין מוכן, אז הנחנו את המזוודות בחדר המיועד לכך ויצאנו לתור את ליסבון.

מזג האוויר שקידם את פנינו היה חם, לעומת הימים הקודמים. עם זאת, מעיל הרוח נשאר צמוד אלינו (בהמשך היינו צריכים אותו).

בלם -; BELEM -;היום הוקדש לרובע הזה משיקולים שונים.

תחנת המטרו היתה קרובה למלון מרחק של כ- 5 דקות, שם רכשנו כרטיס תחבורה ציבורית לארבעה ימים. לפי כל ההמלצות לקחנו מטרו עד כיכר Comercio והמשכנו בחשמלית – TRAME-15 עד אזור בלם. ירדנו ליד מנזר ג'רונימו והלכנו המון ברגל.

 לא שמענו להמלצות שכדאי לרדת תחנה אחת או שתיים אחרי התחנה שנקראת Belem, המלצה זו הוכחה כנכונה.

* המלצה: לנוסעים לרובע בלם, ובעיקר למגדל בלם שהוא היעד המערבי ביותר ברובע, כדאי לנסוע עם חשמלית E-15 עוד שתי תחנות אחרי תחנת BELEM,

 לרדת ולחצות את הרחובות עד שמגיעים למגדל, הנמצא על חוף הים. משם לחזור לרובע BELEM דרך כל האתרים המתוכננים בטיול.

– על ביקור במנזר ג'רונימו, ויתרנו בתחילת היום מכיוון שהתור היה ארוך ונמשך עד אמצע הכביש שליד המנזר. חזרנו אליו לקראת סוף הביקור בבלם.

ככר האימפריה (Praca Do Imperio) – כיכר גדולה שבמרכזה מזרקה מרשימה בגודלה (Fonte Luminosa).

כתובת: Praca Do Imperio

הגעה: אוטובוסים 27,28,29,43,49,51, טראם 15

עברנו במדשאות המסודרות ובין הפסלים הרבים מול ארמון הנשיא בבלם, פספסנו במעט את מצעד משמר הפרשים הלאומי עם תזמורת ותרגילי ראווה במדשאה הסמוכה בסוף המצעד, עליהם מצאנו המלצות באתרי האנטרנט השונים. אבל במקום זה מצאנו תופעה מעניינת: אזרחים מקומיים רבים עושים פיקניק של יום ראשון. כל משפחה פורסת מרכולתה על ספסל או על הדשא, אוכלים, שותים, ומדברים על דא והא. ונקי מאוד, נקי להפליא. גם היונים אוכלות לשובע, אף אחד לא מפקיר אותן.

המשכנו לכיוון אנדרטת המגלים המרשימה בגודלה וביופיה.

* המלצה- איך לעבור לצד השני של הכביש: ליד מרכז התרבות של בלם -; Centro Cultural De Belem לצד הכביש הראשי, ישנו מעבר תת קרקעי המוביל אתכם לצד השני לכיוון המרינה.

אחרי שעברתם ועליתם למעלה תמצאו עצמכם מול האנדרטה המרשימה לזכר מגלי עולם ולצד נהר הטז'ו רחב הידיים, כשמשמאלכם גשר ה- 25 באפריל.

אנדרטת המגלים – Padrao Dos Descobrimentos – ניתן לעלות במעלית אל מרפסת בגג האנדרטה משם נשקף נוף הים והגדה ממול. למרגלות האנדרטה יש ריצוף בצורת כוכב הרוחות כשבתווך מצויירות יבשות העולם והדרך שעשו מגלי העולם. מרשים !!!

כתובת: Avenida De Brasilia הגעה: אוטובוסים 27,28,43,49, טראם 15

בדרך למגדל בלם עוברים דרך אנדרטת המטוס שנחשב לראשון שהשתתף בהקפת העולם.

מגדל בלם (Torre De Belem)
מבנה עתיק ומרשים, ששימש בעבר לבית סוהר. נבנה על ידי המלך דום ז'ואו הראשון במחצית השניה של המאה ה-15 והושלם בתקופת יורשו, דום מנואל הראשון. המבנה עוצב על ידי הפסל פרנסיסקו ארודה וניכרות בו השפעות של התרבות המורית. מטרתו היתה הגנה על שפך הנהר. במפלס התחתון תותחים מול כל אחד מהחלונות ובמפלס העליון תצפית טובה על הנהר והגשרים.

 כתובת: Avenida De India

הגעה: אוטובוסים 27,28,29,43,49,51, טראם 15

שעות פתיחה: ג` – א` – 10:00-17:00

בית קפה / מסעדה בסמוך למגדל בלם -; נעים לשבת בו, ניתן לשבת גם בפנים וגם בחוץ, קפה טעים ועוגות טעימות. -; אינני זוכרת את שם בית הקפה אבל הוא היחיד בין מגדל בלם ובין מוזיאון הלוחם. מומלץ !

מוזאון הלוחם –ליד בית הקפה נמצא, שם יש החלפת משמרות כנראה מידי שעה. היינו שם כשהיתה החלפת משמרות לא בשעה עגולה. החלטנו לצעוד בחזרה לרובע בלם, למרות שיכולנו לקחת תחבורה ציבורית לשם. הבנו שלכתת רגלינו עד לתחבורה הציבורית ייקח לנו שליש המרחק עד לרובע ולכן החלטנו ברגל.

שימו לב- עדכון !!! – בדרך עצרנו במרכז התרבות של בלם, נאמר לנו שיש שם מוזיאון עיצוב של מעצבים מהמאות האחרונות, אך התאכזבנו מאוד לגלות שאין דבר כזה. כחמש שנים כבר אין שם מוזיאון עיצוב. …ואז נפתחו ארובות השמיים (מעניין "מזמן" לא ירד לנו גשם) וגשם זלעפות ניתך עלינו. אבל אנחנו מטיילים בנשמה, שמנו מעילי הרוח שלנו וכובעיהם על ראשינו (אמרתי לכם שנצטרך אותם שוב) וצעדנו בגשם לעבר בית הקפה המפורסם ביותר בליסבון .

בדרך עברנו על פני המזרקה בככר האימפריה, שעכשיו פעלה, כנראה פועלת פעם בכמה דקות. אחר כך נכנסנו למנזר ג'רונימו. מרשים בגובהו, אך ראינו כבר מנזרים מרשימים יותר. במנזר קבורים המשורר Luís Vaz de Camões -; שנחשב בליסבון כגדול המשוררים הפורטוגזים, ו- Vasco da Gama -; מגלה הארצות הפורטוגזי, הראשון שהגיע ישירות בדרך הים מיבשת אירופה להודו.

משם צעדנו כ- 100 מ' עד ל- Pastéis de Belém – בית הקפה המפורסם ואז ראינו את התור הגדול המשתרך עד לפתחו… מה עושים? נותנים ל"סערה" לשכוח וממשיכים לאחת המסעדות באזור. מזמינים כל אחד וטעמו ונחים כחצי שעה.

אח"כ לקינוח חוזרים לבית הקפה, שהתור בו התקצר פלאים, קונים Pastéis de Nata (פסטל דה נאטה) – המאפה המפורסם ביותר שם, ומכיוון שאין מקום ישיבה בבית הקפה, מתיישבים בקרבת מקום ואוכלים בתאווה את העוגיות החמות הנפלאות האלה, שכל מה שסיפרו עליהם -; נכון !!!

קצת מידע על הסטוריית בית הקפה -; בתחילת המאה ה- 19 היה זה מפעל קטן לזיקוק קני סוכר, כשבסמוך לו מכולת קטנה. לימים, בעקבות מהפכת הליברלים, נסגרו רוב המנזרים בפורטוגל, על מנת לשרוד, מישהו מהמנזר הציע מאפים מתוקים למכירה בחנות: מאפים שבמהירות נודעו בשם Pastéis de Belém. מכאן ואילך ידוע…

היום השישי בפורטוגל -; 22/10/2012 -; יום שני – ליסבון – יום 2

דבר ראשון עולים לאתר הקרוב מאוד למלוננו.

* פארק אדוארדו השביעי – Parque Eduardo VII כשדגל פורטוגל הענק מתנוסס מעל ראשינו, אנו עורכים תצפית מראש הפארק על כיכר פומבאל, על העיר התחתית ועל רובע BAXIA . האמת? לא רואים כל כך טוב, אבל מרגישים גבוה מאוד.

* הגנים הבוטניים -; סגורים לרגל שיפוצים ורק הטווסים והעופות השונים הנמצאים שם משמיעים קולם. מפארק אדוארדו ניתן לראות חלק מהגנים הבוטניים אבל בהחלט רואים את השיפוצים שם.

אחרי צילומים מכל עבר, מתחילים לרדת ברגל בשבילי הפארק לעבר פסלו של המרקיז פומבאל.

* ככר פומבאל Praça Marques De Pombal

אחת הכיכרות המרכזיות בעיר. במרכזה מונומנט שהוקם ב-1924 ומתנשא לגובה של כמאה מטר. נמצאת במרכז העסקי של ליסבון. הגעה: מטרו Marques De Pombal

המרקיז פומבל או בשמו המלא: סבשטיָ‏או ז'וזה דה קרוואליו אִ מלו, רוזן אוּאֵירַשׁ, בפורטוגזית שמו: Sebastião José de Carvalho e Melo, היה פוליטיקאי פורטוגזי בן המאה ה-18. דה מלו היה שר הממלכה (תפקיד המקביל לשר הפנים של ימינו) בממשלתו של ז'וזה הראשון, הוא היה השר הבכיר בממשלה, ולמעשה נחשב לראש הממשלה בפועל באותה תקופה. מלו ידוע בכך שהנהיג ושיקם את פורטוגל לאחר רעידת האדמה בליסבון שהתרחשה ב-1755 ועל כך זכה לכבוד הראוי מצד העם הפורטוגלי.

* שדרות החירות Avenida Da Liberdade

זהו רחובה הראשי של ליסבון – אפשר ללכת את כל השדרה ברגל או חלקה ולקחת מטרו עד תחנת Restauradores (מחדשי העצמאות) – אורך כק"מ וחצי

* Praça dos Restauradores -;כיכר המחדשים -; מוקדשת למחדשי העצמאות הפורטוגלית

* Palacio Foz -;אחד הארמונות היפים בעיר -; משמש את לשכת התיירות הראשית של ליסבון.

* תחנת הרכבת המרכזית 
נכנסנו והתרשמנו מהציורים הגדולים התלויים לאורך קירות התחנה שעשויים, איך לא? מקרמיקות מצויירות, ומהקונסטרוקציה המרשימה העוטפת את התחנה. תדעו שהגעתם לתחנת הרכבת ע"י שתי הפרסות בכניסה ובנוסף לכך הכניסה ממוקמת בסמוך לבית הקפה סטארבאקס -; starbucks.

 בית הקפה סטארבאקס – STARBUCKS

יש שיחלקו עליי, לטעמי הקפה נהדר והעוגות המקומיות מצוינות. ישבנו שם אחרי הליכה מרובה מתחילת היום ונהנינו להעביר ביקורת (כמו הזקנים מהחבובות) על העוברים והשבים (ויש גם הרבה קוּקוּאים) וכמובן לנוח ולהנות מהעוגות הנפלאות בבית הקפה. אגב, לשירותים של בית הקפה נכנסים עם הקוד שמקבלים על החשבון.

המשכנו בשיטוטינו ומבלי לשים לב ללא הכנות מוקדמות הגענו לנקודה יהודית מעניינת. הגענו לרחבת סאו דומינגוס ליד המנזר הדומיניקאני (יש שם מנזר כלשהו, הסקתי שהוא דומיניקאני לפי מאמר שקראתי על הנושא היהודי – את הקישור לאתר אני מצרפת כאן) ושם להפתעתנו ראינו קיר שלם עם כתובות בכל השפות "ליסבון, עיר הסובלנות" ואנדרטה עם כתובת בפורטוגזית על קורבנות היהודים שהומרו לנצרות בכפייה ובהונאה ונרצחו ע"י שונאים, ובתחתית האנדרטה פסוק מהתנ"ך בעברית.

קישור לאתר המאמר https://mharpaz.wordpress.com/2010/12/06/%D7%92%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%93%D%94-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%92%D7%9C-%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%97%D7%9C/

בכל אופן אם זה מעניין אתכם ולא הצלחתם לעלות על האתר, הקלידו באינטרנט: "גוארדה, פורטוגל: מסע לחיפוש הצלבים שהחליפו את המזוזות" מאת משה הרפז. הסיפור מרגש מאוד וכמו שאנו זוכרים את השואה הנוראית, כדאי לזכור את סיפורי הזוועה שקדמו לה, הקשורים בעמנו. אני ממליצה בחום לקרוא את המאמר.

בפתח המנזר הסמוך, יש גלעד נוסף המטיף נגד האנטישמיות שהייתה מנת חלקה של הכנסייה הקתולית.

משם צעדנו מטרים ספורים והגענו למעלית סנטה ג'וזטה.

Elevador De Santa Justa -; נקראת גם מעלית Carmo

יש דמיון בין המבנה המתכתי של המעלית למגדל אייפל -; נבנתה ע"י תלמידו של אייפל.

* המלצה:ניתן לעלות במעלית עם הכרטיס לתחבורה ציבורית, אך רק למעבר לרחובות העליונים. מספיק לעלות לשם כדי לתצפת על האזור כולו. כדי לעלות עד המרפסת העליונה של המעלית, ממנה ניתן לצפות על אזור רחב יותר, יש לשלם בנפרד בכניסה למעלית למטה.

כאמור, עלינו במעלית רק עד התחנה עם הגישה לרחובות העליונים ואחרי תצפית וצילום האזור ירדנו והלכנו לחפש את החשמלית העתיקה 28.

כשמצאנו אותה עלינו עליה ונסענו עד לרחוב Garrette. שם ירדנו ממנה בתחנת Baixa-Chiado והלכנו לראות את בית הקפה ברזילירה.
* בית הקפה העתיק והמפורסם ברזילירה – Brasileira בית הקפה באמת יפה ושמור היטב, רואים שהוא יוקרתי.



ליד העליה מתחנת Baixa-Chiado היו נגנים והיה ממש שמח. כשהגענו לשם עוד מספר פעמים התחלפו הנגנים ושמענו מוסיקה מגוונת וקצבית. 

חזרנו לרובע Baixa והתחלנו סיבוב מדרחובים מרחוב Augusta הלכנו בסללום בין הרחובות וכמובן שמידי פעם קנינו מזכרות.

* כיכר רוסיו -; Praça Rossio

במרכזה מונומנט לזכרו של המלך פדרו הרביעי נקראת גם Praca Dom Pedro Iv. בין היתר טיילנו ברחובות Prata, רח' Carmo העשיר בחנויות ובכיכר Lago Do Carmo . ברחוב אוגוסטה טיילנו עד שהגענו לשער עם שעון במרומיו ודרכו עברנו לרחבה ענקית, ממנה כבר ראינו את חוף הנהר.

הגענו ל -; כיכר המסחר – Praca do Comercio

במרכזה ניצב פסלו של המלך חוזה הראשון, כרגע מכוסה לרגל שיפוצים. הכיכר לא נראית ככיכר אלא כרחבה ענקית המוקפת במבנה בצורת ח, ומוקפת בשלל מסעדות ובתי קפה, הומי אדם.

התיישבנו על המזח, יש בו מקומות ישיבה והאכלנו את היונים בגרנולה ישראלית. שם מותר להאכיל את היונים ואת השחפים, הם לא מזיקים למסעדות מכיוון שהמזח מרוחק מעט.

אחרי כל זה היינו רעבים ! חזרנו לאחד הרחובות הצרים, זכרנו שראינו שם מסעדת מזנון.
 מצאנו אותה ונכנסנו לסעוד את ליבינו. שמה: Buffet do Leao-; הארוחה כוללת מרק, מנה עיקרית, תוספות וסלטים. המסעדה מומלצת מאוד! נמצאת בכתובת : Rua 1º de Dezembro 105 ,1200 Lisbon, Portugal

* המלצה:ברובע Baixa ברח' Rua Conceicao (אנכי לאוגוסטה ופרטה המתויירים) יש הרבה חנויות המוכרות צורכי תפירה וסריגה והכל זול מאוד. רכשתי מספר עזרים למכונת התפירה ממש בגרושים, הם מוכרים גם אביזרי שיער כגון: סיכות בננה, קוקיות וכדומה, גם אלו זולים ביותר.

– לבנים לנשים, ממותגים כמו סלוגי וטריומף זולים מהארץ. מסתבר שעוד נשאר לנו כוח, ונחנו במסעדה יותר מחצי שעה, החלטנו להשלים את משימתנו להיום ונסענו לפארק האומות.

* פארק האומות

הסתובבנו שם בקניון המפואר "ואסקו דה גאמה" וראינו מרחוק את מבני תערוכת האקספו שניבנו במיוחד לתערוכה ב- 1998.

…ואז נגמר מעט הכח. נסענו חזרה לעיר ועלינו לרובעBairo Alto הסתובבנו בין הרחובות הצרים המקושטים באורות צבעוניים, תוך כדי צפייה מידי פעם בזמרי רחוב, ומוסיקה טובה שהם מנגנים. נכנסנו למסעדה, לא לפני שחיכינו בתור, כן כל המסעדות היו מפוצצות באנשים. בדיעבד היה שווה לחכות נהנינו מהמסעדה הן מהאווירה, הן מהיחס האדיב שקיבלנו מהמלצרים וכמובן מהאוכל המצויין.

הבירה היתה נהדרת, קלה ולא משכרת. המסעדה מומלצת מאוד!!! שם המסעדה: Sinal Vermelho

ברובע: Bairo Alto
 כתובת המסעדה: Rua das Gáveas 89, 1200 Lisboa, Portugal ‎ +351 21 346 1252יצאנו מהרובע בסביבות 23:00 והגענו למלון לאחר כחצי שעה.

היום השביעי בפורטוגל -; 23/10/2012 -; יום שלישי – ליסבון – יום 3
את המסלול המתוכנן להיום עשינו בשלמותו, אך בחילוף סדר הביקור באתרים. התחלנו מפארק האומות -; Parque das Nacoes אותו לא השלמנו אתמול. חזרנו אליו בתחילת היום. חצינו במהירות את הקניון לכיוון טיילת החוף.

דרך שדרת דגלי האומות, ביניהם מתנוסס בגאון דגל ישראל, צעדנו לעבר הטיילת המובילה עד גשר ואסקו דה גאמה.

לא הלכנו עד אליו אבל כן הלכנו עד למגדל ואסקו דה גאמה, בכוונה לעלות עד לתצפית בראשו. אך לאכזבתינו עדיין לא סיימו את בניית המגדל למרות שכולו עומד על תילו אבל המעלית עדיין לא עובדת. לדברי מקומיים המגדל ייפתח בעוד כשנה. אל תתרחו לשאול שם שוטרים, הם רק יטעו אתכם. לנו הם אמרו באמצע הדרך, כן, כן, המגדל פתוח….. לפני שהגענו למגדל ראינו מסביב את המבנים האדירים והמיוחדים שנבנו במיוחד לתערוכת אקספו 98 וכיום נמצאות בהם פעילויות למשפחות במיוחד עם ילדים, כמו גן חיות ופארק שעשועים.

הגעה לפארק האומות: מגיעים באמצעות המטרו, הרכבת או האוטובוס שתחנתם הסופית נקראת Oriente. התחנה עצמה מעניינת מאוד ומכילה קניון ענק בתוכה.

לא התעכבנו וצעדנו לעבר תחנת האוטובוס הראשונה שנקרתה בדרכנו.
המלצה: אם הלכתם ברגל עד מגדל ואסקו דה גמה וברצונכם לחזור לקניון ולתחנה המרכזית עם תחבורה ציבורית,
 צאו לרחוב המקביל לטיילת, ממול מימין יש תחנת אוטובוס. חכו לאוטובוס מס' 708 וסעו איתו עד הקניון.

המלצה נוספת להגיע משם עד למוזיאון האריחים:מהתחנה המרכזית Oriente, מגיע אוטובוס עד למוזיאון, הדרך מעט ארוכה אבל האוטובוס עוצר בתחנה הסמוכה למוזיאון.

מס' האוטובוס: 794.

* מוזיאון אריחי הקרמיקה: Museu Nacional do Azulejo

המוזיאון ממוקם במבנה של כנסיית Madre De Deus תחנת האוטובוס ממוקמת ממש ליד ה"כנסייה".

אגב: יש להגות בפורטוגזית "אז'ולז'ו" ולא "אז'ולחו".

פתוח בימי שלישי 10:00 -; 18:00

כתובת: Rua da Madre de Deus, 4, 1900-312 Lisboan

תחנת רכבת: סנטה אפולוניה או אם אתם עושים את המסלול שאנחנו עשינו ומגיעים מפארק האומות, ראו המלצתי מעלה בקשר לתחבורה למוזיאון.

* רובע אלפאמה זהו רובע עתיק ויפהפה, הגענו אליו עם מיניבוס שלקחנו מכיכר פיגריה, פירוט בהמשך. המיניבוס הביא אותנו לפתח המבצר הניצב בראש הגבעה. * הסתובבנו בין הרחובות הצרים והמפותלים, וראינו בתים ישנים ומיוחדים עם גגות אדומים.

מבצר ג`ורג` הקדוש (קסטיליו דה סאו ז`ורז`)

זהו המבנה העתיק ביותר בעיר. הוא ניצב על גבעה שגובהה 110 מטר ועובדה זו הביאה לכך שכאן החלה ההתיישבות עוד לפני הספירה. נכנסים לתוך חצר פנימית ובה תותחים ונקודות תצפית על העיר שלמטה. כאן נכנסים כל הצלמים לתמונה…

 מצד ימין ממוקמים שרידיו של ארמון שכיום מתקיימת בו תצוגה (מולטימדיה) על ההיסטוריה של העיר. כמו כן, יש כאן בית קפה ומסעדה. בהמשך מגיעים למבצר ששרדה ממנו החומה החיצונית על מגדליה הרבים.

* מהמבצר תצפית על נהר הטז`ו והגשרים.
* טווסים רבים מסתובבים בשטח המבצר, תאווה לעיניים, מדשאות ירוקות וטווסים כחולים.

* בשטח המבצר יש שירותים. והפעם בתשלום.
פתוח כל יום מ-9 בבוקר עד 5 אחה"צ, הכניסה חינם
כתובת: רחוב: Rua Da Costa Do Castelo

המלצה 1: לא לשכוח מצלמה, ולמי שיש כדאי להצטייד במשקפת.

המלצה 2: כדאי להצטייד בנעלי הליכה נוחות כי גם יש את העליה (מי שבוחר לעלות למבצר ברגל מהעיר התחתית) וגם במבצר עצמו יש הרבה מדרגות, עליות וירידות (מקומות מעניינים, לא לפספס).

אמנם ניתן לקחת חשמלית 28 עתיקה אל הרובע, אבל היא עוצרת אי שם באמצע הרובע, כשאת יתרת הדרך לפתח המבצר צריך לעשות ברגל בעלייה תלולה (שיפוע הדרך גדול מאוד). לכן מומלץ לקחת מכיכר Praça Figueira באחד מהרחובות, בהם עוברת גם חשמלית 28, מיניבוס מס' 737, העוצר, כאמור ליד פתח המבצר.

– בערב החלטנו לבקר שוב במסעדה של אתמול ושוב זכינו ליחס נעים ואדיב. המלצרים זכרו אותנו מהערב הקודם ואחד קרא לשני לראות את ה"פלא" בדמות הזוג מאתמול.

 אבל אל דאגה. המחיר היה זהה לזה מהערב הקודם לא יותר, לא פחות…

היום השמיני והאחרון בפורטוגל -; 24/10/2012 -; יום רביעי – ליסבון – יום 4 

התעוררנו ליום גשום ביותר. גשם זלעפות קידם את פנינו. היו לנו מספר שעות עד הטיסה ולכן החלטנו לא לוותר על שוקולדים. מאחר ולא הספקנו לקנות שוקולדים בימי הטיול, (חוץ מכוסות השוקולד והליקר מאובידוש) החלטנו להיכנס לסופר מרקט מקומי, שם מצאנו שוקולדים תוצרת פורטוגל, טעימים וזולים. קנינו די הרבה חפיסות שוקולד, הן למקומות עבודתינו והן לביתנו, וחזרנו למלון לקחת את המזוודות.

רצנו בגשם לתחנת המטרו הקרובה ומשם מטרו לנמל התעופה של ליסבון, כמובן שהכרטיסים שקנינו ביום הראשון היו טובים עד כולל חזרה לנמל התעופה. חיכתה לנו טיסה כולל נחיתת ביניים בבריסל (בלגיה) והמשך לנתב"ג.

לסיכום: פורטוגל היא מדינה מעניינת ביותר, ידידותית לאנשים ולסביבה ויחסית למדינות המודרניות באירופה, פורטוגל זולה מאוד, הן בביגוד ואביזרים שונים והן באוכל ובלינה.

– למי שלא מפחד מגשם ומקור, כדאי לקחת נופש בפורטוגל באוקטובר, מחירי הטיסות והמלונות יורדים מאוד, בליסבון חווינו מזג אוויר

לסירוגין חם וקר, שמש וגשם, לחות ויובש.

 אני ממליצה ביותר לבקר בה. היום, שנת 2013, יש כבר טיסות ישירות לפורטוגל. כדאי לברר על טיסות אלה.